אנו לקראת סוף חודש אלול, ומועד אמירת הסליחות לאחינו האשכנזים כבר בפתח. רבים מפיוטי הסליחות נכתבו ע"י פייטן שחי כשש מאות שנים אחרי חורבן הבית. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על רבי אלעזר בירבי הקליר.

א. רבי אלעזר נולד לפי דעת חוקרים, במאה ה-6 לספירתם ומניחים כי היה זה בשנת 570. ידוע כי הוא נולד במקום שנקרא "קריית ספר". שתי סברות קיימות על מיקום עיר הולדתו. יש הסוברים כי "קריית ספר" היא שמה של טבריה, איכא דאמרי שמיקומה בין חברון לבית לחם.

ב. נותרה השאלה קריית ספר מאין? ידועה העובדה כי בפיוטיו של רבי אלעזר הקליר הרבה להשתמש, כמו פייטנים רבים, באקרוסטיכון. זו מילה אשר מקורה בשפה היוונית. "אקרוס" פירושה בעברית קיצוני, אטיכוס פירושה שורה. זו שיטה שאם "נלקט" את האות הראשונה בראש כל מילה או שורה תיווצר מילה בעלת משמעות (ראו "לכה דודי- שמור וזכור וכו' וכו'). בכמה פיוטיו של אלעזר הקליר האקרוסטיכון תוצאתו "קריית ספר" ומכן המסקנה כי זו עיר מוצאו.

ג. השאלה היא האם ידוע לנו מה מקור שמו הקליר וכן התוספת לשמו בירבי? כאן החובה לציין כי שמו של הפייטן הנודע מופיע גם בשמות קלר או קיליר. רבי נתן מרומי שחי במאה ה-11 (1035 עד 1106) מחכמי איטליה שכתב ספר יסוד בפרשנות התלמוד בשם "הערוך", היה בעל ידע בשפה היוונית ושפות אחרות, סבר כי השם קליר בא מן השפה היוונית. פירוש המילה היא "עוגה". האגדה סיפרה כי רבי אלעזר אכל עוגה שעליה היה קמיע (מנהג היה להאכיל ילדים בעוגה עליהן אותיות עבריות כסגולה לחכמה וללימוד תורה) ומכאן באה חכמתו הרבה של רבי אלעזר.

ד. מעניין כי את החוקרים השונים של פיוטיו של רבי אלעזר הקליר, "הטרידה" מהו מקור שמו. יש שסברו כי שמו הינו היפוך של השם הביזנטי "קיריל" (קיים עד היום בשפות הסלובניות והרוסיות). אלה הציעו לכתוב את שמו באיות אלעזר הקיליר. חוקרים שהרחיקו לכת טענו שמקור השם הינו בשפה הכנסייתית של הנוצרים, שבני דתות אחרות,כולל היהודים אימצו אותה. המילה היא קלירוס. האם זה מקרה יחיד? לא ולא יש לדעת כי השם הנפוץ במשפחות יהודיות קפלן, בא גם הוא ממקור נכרי ובשפה האיטלקית.

ה. נסיים פרשת שמו בתוספת אלעזר בירבי הקליר בירבי מהו? באנציקלופדיה העברית הסברה היא כי פירוש השם בירבי הוא בן גדולים, בן של אישיות חשובה. בסברות אלה השם קליר פירושה חזן, אולי לא במובן של שליח ציבור המחזן אלא בחינת הפייטן.

ו. רבי אלעזר הקליר ידוע כאחד מגדולי הפייטנים בתולדות העם היהודי. מגוון הפיוטים שכתה הוא ענק. פיוטים לתפילת העמידה של שחרית השבתות וחגים. פיוטים לתפילת שמונה עשרה של מוסף, מנחה וערבית בשבתות ומועדים. קינות, חלק מהתפילות הנאמרות בהושענא רבא, פיוטים מיוחדים לברכת המזון. במשך מאות שנים היו ספקות אלו פיוטים לשייך לאלעזר הקליר. כשנמצאה הגניזה הקהירית מצאו בתוכה מחזור גדול שכלל פיוטים רבים לכל השנה כשהם חתומים בשם "אלעזר ברבי קילר". החובה לציין שחוקרים אחדים טענו כי זהו פייטן כעל שם דומה, אבל איננו אלעזר הקליר. תפילות הסליחות, בעיקר של עשרת ימי תשובה, הן בשפה פיוטית הקשה להבנה. אציין כי כמי שמשתמש בספר סליחות עם ביאורים, איני מצליח להבין לא את הפיוטים ולפעמים גם לא הביאורים. על כך אמר לי ידיד שהינו רב ופרופסור "לכולם קשה ההבנה אלה פיוטיו של אלעזר הקליר".

ז.רבים מחכמי ישראל וגדולי הפרשנים התייחסו לפיוטיו של רבי אלעזר הקליר. אחד ממבקריו החריפים היה רבי אברהם אבן-עזרא. על פיוטיו של הקליר לספר קהלת (פרק ה') אמר האבן עזרא "ארבעה דברים קשים, רוב פיוטיו חידות ומשלים". הדוגמא היא הציטוט "ליראי יקפיל וחדשים יכפיל, ליום זה הפור הפיל, ומציון ימלוך".הבעיה השניה שפיוטיו מעורבים בלשון תלמוד ולא בלשון הקודש. הטרוניה השלישית של ראב"ע שהפיוטים שנכתבו בלשון הקודש יש בהם טעויות גדולות (כאן באות דוגמאות רבות ומסובכות). והבעיה הרביעית שכל פיוטי רבי אלעזר הקליר מלאים מדרשות ואגדות והלא חז"ל אמרו "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". המסקנה החריפה של רבי אברהם אבן עזרא הייתה שפיוטיו אינם ראויים להתפלל אלא הפשוטים שביניהם.

ח.הביקורת שהטיח רבי אברהם אבן עזרא גרמה בתקופה של תור הזהב ביהדות ספרד, להוציא את פיוטיו של אלעזר הקליר מסידורי התפילה דאז. החליפו אותם באותה תקופה פיוטים של משוררים ידועים כדוגמת ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה אבן עזרא,רבי שלמה אבן גבירול ועוד. רק בהשפעה אישית של האר"י הקדוש הושבו והוחזרו פיוטיו של אלעזר הקליר לנוסחאות התפילה.

ט. תנא דמסייע להמלצתו של האר"י הקדוש היה בשבחים רבים שאמר על פיוטי הקליר, תלמידו המובהק של האר"י רבי חיים ויטאל. וכך העיד רבי חיים "ועתה אכתוב נוסח התפילה שקבלתי ממורי ז"ל ובראשונה אכתוב ענין אחד שאמר לי מורי ז"ל בעניין הפזמונים והפיוטים שתקנו האחרונים. דעו כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלה שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה אבן גבירול וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי קבלה… אבל היה אומר התפילות והבקשות והפזמונים שתקנו הראשונים כמו תפילת רבי עקיבא ע"ה ותפילת ר"א בן ערך ותפילת ר' נחוניה בן הקנה וכן היה אומר כל הפיוטים שתיקן ר"א הקליר."

י. בחצרות חסידים מפייטים בחג הפורים את פיוטו הידוע של ר' אלעזר הקליר לתפילת שבת זכור "אץ קוצץ בן קוצץ, קצוצי לקצץ, בדבור מפוצץ,רצוצי לרצץ, לץ בבוא ללוצץ, פולץ ונתלוצץ , כעץ מחצצים לחצץ, כנץ על צפור לנצץ. אנשי תנועת ההשכלה שר"י, שגדולי ישראל נלחמו בהם, זלזלו בפיוטיו של הקליר ותמיד היו מביאים לדוגמא את הפיוט הנ"ל. בימינו אנו כשרבים החוקרים ,בעיקר את האוצר שהתגלה בגניזה הקהירית, יותר ויותר עומדים על עושר ומורכבות הסגנון הייחודי של רבי אלעזר הקליר.